פרופסור לרפואה נסחף למסע חפירות אל העבר הרחוק והקרוב בחיפוש אחר אמת חמקמקה. בניסיון להכריע בין אמת היסטורית לסילוף, בין ממצא ארכיאולוגי שיכתוב מחדש פרק בתולדות עם ישראל – או זיוף ענק, מרתק. וכך, עבר רחוק, עבר קרוב והווה משתרגים זה בזה ויוצרים סיפור אנושי, ישראלי, על זמני.

אריה אלדד כותב סאטירה שנונה על האקדמיה, הפוליטיקה ומערכות הביטחון. על אנשים נלהבים, מאמינים, החוקרים  ממצאים שנחרטו בלוחות מתכת רכה לפני אלפיים שנה או לפני עשרים שנה, ומשתוקקים להיות חלק מתגלית כבירה. והוא גם כותב על מאמציו  שלו, לחשוף פרקים מסיפור חייו של אבא שלו, הטמונים בארכיון המדינה, כשרשויות הביטחון המבקשות לחשוף את העבר  הלאומי הרחוק הן אותן רשויות המבקשות להסתיר את זה הקרוב.